יום לגיטימי בחיי

כן, אני הולכת לספר לכם על היום המוזר/חרא/טוב ביותר בחיי בזמן שאני מחכה שהטיפקס ששמתי על הסיכום שלי בהיסטוריה יתייבש לו.

זה התחיל ביום רגיל, קמתי בשבע וחצי, בשמונה וחצי התחלתי שעתיים מתמטיקה.

אחר כך היה שעה חינוך, שבה המורה הרצתה לנו על מי מתאים למדעית ומי לא (אני מדעית). ועל המכות שהיו בחוץ.

ואז היה לנו שעה תנ"ך לא תנ"ך כזה. זו שעה מוזרה. מתחילת הסמסטר השני לא היה לנו שיעור תנ"ך אחד, ואנחנו כבר 3 חודשים מחכים לתוצאות של הבוחן הארור שעדיין לא הגיעו.

אז בשיעור תנ"ך של יום שלישי דופקים לנו מורה מחליף, ולא מוציאים אותנו כי אחרי 4 שעות לימוד ביום שלישי מתחילים הקורסים והפרטני, ותכף נגיע לקטע הזה.

אז כמו שאמרתי, שעה לא שעה.

למה?

כי הייתה לנו את המורה הכי מזעזעת/מחרידה/ואני רוצה הפרעה בכל בית הספר.

היא צורחת כמו מגפון, וששמים אותו על מצב אוטומטי, שהוא צורח בלי הפסקה.

הבאנו לילד לקרוא את הפרק ואז התחלנו לצחוק ולצעוק את חיינו אז עברנו לסרטונים.

שמנו סרטון וחצי ואז הבנים החליטו שמשעמם להם אז הם שמו את האודיו של הסרטון שמסביר והראו סרטון של אוריגמי בזמן שהמורה עשתה נקודות על השולחן המסכן עם העט שלה. (אנשים אני שומעת אדיקטד של הזבין הוטל וזה מזה לא מתאים לאווירה אבל אין לי כוח להעביר).

הם הגבירו כל פעם שהמורה הורידה את הווליום וברחו ועשו שוב.

ירדו למטה לקנות דברים מהקפיטרייה.

ואז שנגמר השיעור עלינו לקורסים שלנו.

וכאן מתחילה הסיבה בגללה כתבתי את הפוסט הזה.

מי שראה את טקס פרסי האוסקר שם לב שכל השחקנים ענדו סיכה למען החמאס, יימח שמם, מיטונפים (עם י בכוונה).

אז המורה שלי, בחוץ והסברה והמורה של מסלול הכרישים (כל החרא הזה של כלכלה וכזה) עשו שיעור מאוחד וכתבנו מכתבים לכל מיני רשתות ואנשים שבעד החמאס וגם לאלו שלו. אני שלחתי למז"כל האום ולבית הלבן. ואז קיבלתי פצצות אמבטיה. חייבת לציין דווקא היה לי כיף להשתלט על המחשב ולעשות את זה. אתם יכולים לעשות את זה גם ולחפור להם גם ככה סתם. מומלץ.

חהחהחהחהחהחהחהחחהחהחה טוב התייבש הטיפקס בייי